הצהרת הון

כשמה כן היא, הצהרת הון היא מסמך במסגרתו מצהיר אדם על היקף רכושו. הצהרה זו מוגשת למס הכנסה על פי דרישתו ומטרתה היא לגלות על קיומן של הכנסות נוספות אשר אינן מדווחות במסגרת דוחות שנתיים המוגשים למס הכנסה. בשל משמעותה של הצהרת הון, מומלץ להיוועץ עם רואה חשבון מקצועי, טרם הגשתה.

מי נדרש להגיש הצהרת הון?

מס הכנסה שולח דרישה להגשת הצהרת הון בשלושה מקרים מרכזיים. ראשית, לעצמאים אשר פתחו עסק. יכול ומדובר בחברה בע"מ, עוסק מורשה ואף עוסק פטור. שנית, כאשר מס הכנסה מקבל מידע לגבי נכסים והכנסות של נישום, אשר לא דווחו לו. שלישית, לעיתים נשלחת דרישה למשקיעים בשוק ההון, כאשר מס הכנסה מסווג את פעילות ההשקעה כפעילות עסקית. לדבר יש מטבע הדברים השפעה רבה על חבות המס ולכן מומלץ להיוועץ עם רואה חשבון אשר ינחה כיצד להימנע מסיווג זה.

על אלו נכסים יש לדווח?

מס הכנסה רואה בהונו של אדם את כל נכסיו, פרטיים ועסקיים כאחד, בניכוי ההתחייבויות שלו.
להגדרה זו נכנסים גם נכסים אשר אינם רשומים על שם הנישום ובלבד כי יש לו שליטה עליהם. המשמעות היא כי יש לכלול בהצהרה גם נכסים ברשות בן/בת הזוג והילדים אשר טרם מלאו להם 18. הדיווח במסגרת הצהרת הון נעשה על בסיס העלות ששילם הנישום עבור הנכסים ולא על בסיס השווי. כך למשל, מתנות וירושות ידווחו בעלות אפס שהרי הם נרכשו על ידי צד שלישי, אלא אם הנישום עשה בהן פעולות נוספות.

אי הגשת הצהרת הון

כאשר נתקבלה ממס הכנסה, דרישה להגשת הצהרת הון, יש להגישה לרוב, תוך 120 יום ממועד קבלת הדרישה. בדומה לכל דיווח שנדרש על ידי רשות המיסים, אי הגשה במועד, חושף את הנישום לקנס כספי. עוד בעניין זה נציין כי כאשר הנישום בוחר שלא להגיש כלל הצהרת הון, או רישום פרטים כוזבים, מדובר בעבירות פליליות, החושפות את הנישום לכתב אישום על כך המשתמע מכך. על כן, עם קבלת הדרישה להגשת הצהרת הון, רצוי לפנות לרואה חשבון, אשר יכין עבורכם את ההצהרה באופן מדויק ותקין, תוך צמצום חבות המס הצפוי.